פסק-דין בתיק ת"ק 11264-07-12

1.         בתאריך 23/5/10, בסמוך לשעה  16.00, עת עצרה  התובעת את רכבה,  שברולט מס' רישוי  88-154-51 (להלן: "השברולט") לפני צומת באחד  מרחובות העיר טמרה, פגע בשברולט, מאחור, רכב מזדה מס' רישוי  66-778-16 (להלן: "המזדה"), שהיה נהוג  בידי הנתבע.  לכן הגישה התובעת  את התביעה שבפניי, בה היא  עותרת לחייב  את הנתבע לפצותה  בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה,  כתוצאה מהתאונה.

2.         למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע נושא במלוא האחריות לאירוע התאונה. כאן המקום לציין שהנתבע לא חלק  על אחריותו  לאירוע התאונה. כל שטען הוא, שאין הוא הבעלים של המזדה וכי על התובעת להפנות את תביעתה  כנגד חב' הביטוח "איילון" בה היה המזדה מבוטח במועד אירוע התאונה. עם כל הכבוד לנתבע, לא מוטלת כל חובה על אדם שרכבו ניזוק  בתאונה לפנות לחב' הביטוח בה היה הרכב  שלו או הרכב הפוגע  מבוטח. זכותו החוקית  לפנות אל האדם הנושא באחריות לגרימת הנזק שהוא, במקרה שבפניי, הנתבע.

3.         מאחר שאין חולקין, כאמור, כי הנתבע נושא במלוא האחריות לאירוע התאונה, מוטלת עליו החובה לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה.

4.         לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה,  נגרמו לה נזקים בסכום כולל של  10,309 ש"ח, וזה הסכום אותו היא תובעת בתביעה שבפניי.

            אתייחס להלן לכל אחד מפירטי הנזק, כפי שהם מפורטים בסעיף 9 לכתב התביעה:

א.         נזק לשברולט - התובעת צירפה חוו"ד של השמאי מ. סגייר (להלן: "השמאי"), שבדק את השברולט לאחר התאונה והעריך את עלות התיקון בסכום של  3,245 ש"ח (לא כולל מע"מ). אין חולקין שהתובעת עדיין לא תיקנה את השברולט. לטענתה תיקנה תיקון  חלקי, אולם לא הציגה  קבלה / חשבונית ואף לא נקבה בסכום  ששילמה עבור התיקון החלקי. כפי שניתן ללמוד מחוות הדעת ומהתמונות שצורפו לחוות הדעת,  מדובר בנזק קוסמטי בעיקרו, שאינו מפריע לשימוש היום יומי  ברכב וספק אם  התובעת תתקן נזק זה אי פעם בעתיד. גם אם תתקן, בהחלט יתכן שהתיקון יבוצע במוסך  שיגבה  עבור התיקון סכום קטן בהרבה  מכפי שהעריך השמאי. במצב דברים זה אני מעריך את הפיצוי לו זכאית התובעת, בגין הנזק שנגרם לשברולט, בסכום של 2,000 ש"ח בלבד.

ב.         שכ"ט שמאי - עבור עריכת חוו"ד גבה השמאי  סכום של 545 ש"ח. התובעת זכאית  להחזר סכום זה במלואו.

ג.          השבתת רכב ל- 5 ימים - כאמור,  השברולט לא תוקן. מצבו לאחר  התאונה מאפשר  את המשך השימוש בו.  לא הוכח כי  הושבת אפילו יום אחד. לכן התובעת אינה זכאית  לפיצוי בגין  פריט נזק זה.

ד.         עוגמת נפש -  נסיבות התאונה ותוצאותיה  אינן מצדקות פיצוי בגין עוגמת נפש.

ה.         הוצאות אחרות לרבות נסיעות והפסד ימי עבודה -  מדברי התובעת עולה כי בעקבות התאונה  לא הלכה לעבודה  5 ימים משום שהיתה צריכה לנוח אחרי התאונה.  עם כל הכבוד לתובעת, אם בכלל היא זכאית לפיצוי בשל כך,  הרי שהיא צריכה לתבוע את  הפיצוי במסגרת תביעה  לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.  התובעת הציגה  קבלה על תשלום סך של 1,000 ש"ח לעו"ד, שלטענתה הכין לה את כתב התביעה. קשה לי להאמין שעו"ד גבה סכום כזה  עבור הכנת כתב התביעה, שכן  זהו סכום מוגזם ומופרז  עבור הכנת תביעה בגין נזק כה קטן. מעבר לכך, בקבלה כתוב  שזהו שכ"ט עבור  הכנת התביעה +  התכתבויות ומצויין שהסכום "קוזז מהשיק של חברת הביטוח", מה שמלמד, לכאורה, כי עוה"ד טיפל עבורה גם בתביעה כנגד חב' הביטוח, כנראה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה  ושכה"ט ששולם לו הינו  גם עבור טיפול זה.  בנסיבות המקרה, אני מעריך את  ההוצאה של שכ"ט עו"ד , עבור הכנת התביעה  בתיק שבפניי, בסכום של 300 ש"ח בלבד.

5.         סיכומו של דבר, לאור האמור בסעיף 4 דלעיל, אני קובע כי  נזקי התובעת, כתוצאה מהתאונה (לא כולל נזקי גוף), מסתכמים בסכום כולל של 2,845 ש"ח.

            אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 2,845 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 400 ש"ח. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,  ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: